ביקורת: "דברים מוזרים" (Stranger Things) עונה 4 חלק 1, נטפליקס האם הופר חי?

יחד עם סדרות כמו אופוריה, אוזרק ובארי, גם הפקת "דברים מוזרים" סבלה מפער גדול בגלל מגפת הקורונה. הסדרות הללו חזרו כולן בצורה טובה בשנה האחרונה, והפעילו לחץ רב על אחת מסדרות הדגל של נטפליקס,  30 מיליון דולר לפרק בכל זאת. ההמתנה הממושכת, התקציב העצום ותשע השעות הראשונות של העונה מעלים את השאלה: האם דברים מוזרים עונה 4 חלק 1 עומדת בציפיות שנבנו? והתשובה שלי היא – לרוב – כן.

עברו שישה חודשים מאז הקרב בקניון סטארקורט, שהביא טרור והרס להוקינס בעונה השלישית של "דברים מוזרים" בנטפליקס. בהתמודדות עם התוצאות, קבוצת החברים שלנו נפרדת בפעם הראשונה – והניווט במורכבות התיכון לא הופך את הדברים לקלים יותר. בתקופה הפגיעה ביותר הזו, צץ איום על טבעי חדש ומחריד, המציג תעלומה מחרידה שאם תיפתר, עשויה לשים סוף סוף קץ לזוועות העולם ההפוך.

החלק הראשון בעונה הרביעית של הסדרה "דברים מוזרים" נפתח בעיירה השלווה הוקינס, שם מחלק נער הרכוב על אופניים עיתונים. אחד העיתונים נוחת על מפתנו של דוקטור ברנר, הלא הוא השחקן מת'יו מודין, כאן, נקבל הצצה על שגרת הבוקר של דמותו. הד"ר חובב פיצוח תשבצי היגיון, עצי בונזאי, והוא שייך לעולם הישן, כך מראים לנו כיצד הוא מתגלח ומתענב מול המראה.

התאריך הוא ה-8 בחודש ספטמבר 1979, ובסנצה שנפתחת מיד אחר שגרת הבוקר של הדוקטור אנו רואים את המבנה הגדול והמיושן של "הוקינס מעבדות לאומיות", עליו צלחות תקשורת ואנטנות רבות. שניכנס? ודאי, זו גם אינה הפעם הראשונה שעין הצופה בוחנת את המתרחש במבנה זה. בעונות הקודמות ראינו את ד"ר ברנר, המכונה בידי ילדי המעבדות "אבא", עורך באילבן ניסויים הבודקים את היכולות העל טבעיות שלה.

לפי שיטת השמות של הילדים, דוגמת אילבן – 11, אנו כבר יודעים שאילבן אינה הילדה היחידה במעבדות, והיו לפחות עוד 10 ילדים לפניה שעברו תחת ידו של הדוקטור.

הילדים במשחקיה של המעבדות הלאומיות משחקים במשחקי חשיבה, פאזלים, סביבונים ועוד, הבוחנים את יכולתיהם, ד"ר ברנר מגיע למקום ופותח את שגרת יומו בעבודה בהתבוננות ותחקור הילדים המשתתפים בניסוי בעל כורחם.

מספר 10, מתבקש על ידי ד"ר ברנר למצוא בעזרת כוחו את הקולגה שלו, ד"ר אליס. 10 משתף את ברנר כי כל אנשי וילדי המעבדה צורחים ומדממים. אנו רואים את ד"ר ברנר מנסה להבין מה קרה ומתרוצץ במסדרונות המקום, עד אשר הוא מגיע שוב למשחקיה שם כולם מתים והוא פוגש את חביבתנו בצעירותה, אילבן, רוטנת ומכוסה כולה בדם. "מה עשית?" הוא חוזר ושואל אותה וזו מרסנת עצמה וסוגרת בחוזקה אגרופיה.

חלומות קליפורניים

חזרה כמה שנים קדימה, 1986, אילבן, היום נערה מתבגרת, עובדת על פרויקט מלאכה "עזר ויזואלי", בווייס אובר אנחנו שומעים אותה כותבת מכתב למייק, ואנו כבר יודעים כי מאז העונה ה-3 היא מחוסרת כוחות, חיה בשלווה הרחק מהוקינס, היא הועברה וכעת מתאקלמת ביומה ה-185 בקליפורניה, ביחד עם ג'ויס, וינונה ריידר, מכיוון שאין אנו יודעים מה עלה בגורלו של הופר האבא המאמץ שלה. באותה דירה מתגוררים בחדרים נפרדים גם בניה של ג'ויס, ויל שהתבגר אך עדיין עם תספורת פטריה אופיינית לתקופה, ואחיו הגדול ג'ונתן שנמצא ברגעיו האחרונים ללימודי התיכון לפני חופשת האביב והמעבר לקולג'. הוא, ג'ונתן, מעשן גראס, ומחכה למכתב הקבלה שלו, אילבן מספרת שהיא מקווה שהוא וננסי בת זוגו יזכו ללמוד ביחד.

הרכב של ג'ונתן מקולקל וזה מהווה נקודה מצויינת ליוצרי הסדרה, האחים דאפר, להכניס דמות חדשה שגם תסיע את המתבגרים העונה, ארגייל, אותו משחק אדוארדו פראנקו, שליח פיצה וחברו הטוב ביותר של ג'ונתן. דמות מגוונת ומכלילה עם תפקיד יחסית שטוח, אך מעניין.

עם העיניים נשואות לעבר חופשת האביב, אילבן מתרגשת לפגוש את מייק, אך מזייפת לו את תהליך ההתאקלמות שלה בקליפורניה במכתבים שהיא שולחת אליו, אולי כדי שלא ידאג, אולי מחשש "מה יחשוב עלי".

מייק הוא כבר לא ילד, והוא חבר במועדון "הלפייר", מועדון המשחק מבוכים ודרקונים, או כמו שמכנה אותו אביו "מועדון הנושרים מהתיכון". הערב כשיחזור מבית הספר הוא יטוס לקליפורניה, שם הוא יפגוש את אהובתו, אילבן.

דמויות הבוגרים בסדרה וגם בחייו של מייק, הוריו, מזכירות לנו שוב כי לסטות מן הדרך הרגילה של לימודים, קולג', חתונה ומה שנקרא מסלול החיים הרגיל זה דבר "שלילי" ומדאיג לראות עיניהם. כמו גם הערת המספרת, אילבן בתחילת הפרק ה-1 לעונה על כך שג'ונתן מעשן "עשבים" בריאים מן האדמה, אך הוא ביקש ממנה לא לספר זאת לאמא שלו.

בניגוד לאנטנות ולצלחות התקשורת המכסות את "הוקינס מעבדות לאומיות", אנו רואים את האנטנה הגדולה אך המאולתרת על גג בית הוריו של דסטין הנדרסון, מעין הבנה של הכוחות של קבוצת הנערים האקטיביסטים למען האנושות למול הממסד. חלקה הראשון של העונה הרביעית מלא ביקורת על קונפורמיזם שנכפה ומצופה מבני נוער וילדים.

הצעירים מתמודדים עם תהליכי גיבוש זהויות

רובין, מפחדת להזמין את ויקי לצאת איתה כדי שלא תהפוך במידה ותקבל סירוב למנודה של העיירה, היא משתפת בכך את סטיב הרינגטון הרווק גם הוא, בעודם נוסעים לתיכון בהוקינס. הוא, מגדיר את ויקי כמי שאוהבת חזה נשי, ומצדיק זאת על ידי דוגמה לזמן שבו עצרה סרט שהם ראו ביחד. ירוק, לבן, כתום – כן, הגענו לתיכון הוקינס!

אסיפת המעודדות באולם הספורט, רובין וחברתה על החצוצרות בתזמורת ועומדות האחת ליד השניה. מבטים מביכים. בין חנונים למקובלים, הדמויות של מקס ולוקאס חוות משבר זוגי, הוא החליט לקחת חלק בקבוצת הכדורסל של התיכון ביחד עם "המקובלים", והיא בדיכאון וחווה את זה לא בצורה נעימה, בלשון המעטה.

רגע לפני הטיסה של מייק מתוכנן המשחק של סוף הקמפיין של אדי, אותו מגלם ג'וזף קווין, שמיניסט ו-"הנשיא" של מועדון "הלפייר", וכמובן שזה נופל גם על הטיסה שמתרחשת בסמוך מאוד, וגם על המשחק של לוקאס עם קבוצת הכדורסל, שכבר מודיע שהוא ככל הנראה לא יגיע להלפייר כי הוא רוצה להיות "פופולרי" בתיכון, נמאס לו להרגיש כמו לוזר ושצוחקים עליו.

כמה אובדן קהילה אחת יכולה לחוות? היא שאלה שחוזרת על עצמה העונה גם מילולית וגם בוייב הכולל.

ג'ויס באיירז, מקבלת מן הדואר חבילה עם בולים רוסים. היא ממהרת לפתוח אותה ומגלה בובה בעיצוב רוסי בתוכה. היא מתקשרת לחבר המשותף שלה מעונה 3, מורי, וזה מדריך אותה לנפץ את הבובה, בתוכה מתגלה מכתב מסתורי. במכתב היא מגלה כי הופר בחיים.

מקס משתפת את יועצת בית הספר בדברים הקורים בבית מאז לכתו של אביה. אמא שלה עובדת בשתי עבודות ומפיגה את לחציה בשתיית אלכוהול, כשמקס נשאלת האם היא ממשיכה לסבול מסיוטים היא משיבה בשלילה, זאת למרות שאנו יודעים מה קרה בעונה הקודמת עם אח שלה בילי, ולאיזו טראומה דבר שכזה עלול להכניס אדם. מקס לוקחת כדורי טיילנול, סוג של משכך כאבים כמו אקמול.

ננסי, אחותו של מייק ובת זוגו של ג'ונתן, בחלק הראשון של עונה 4, מתחבטת בעניין המעבר שלה ושל בן זוגה לקולג', היא תוהה באיזו קונסטלציה הזוגיות הזו תוכל להימשך, היא רוצה שתהיה לזה ההיתכנות, היא התקבלה והוא עוד מחכה לתשובה, היא בהוקינס והוא בקליפורניה. ננסי לוקחת חלק בעיתון של התיכון, ושואפת להמשיך לכתוב גם בעיתון בקולג' אליו היא התקבלה.

דסטין ומייק מנסים להציל את ערב המשחק אליו לוקאס לא יוכל להגיע, ומחפשים מחליף, מהר מאוד הם מבינים שהמחליף נמצא ממש מתחת לאפם, והיא בכלל מחליפה, אריקה, אחותו של לוקאס. פראיה פרגוסון, המגלמת את אריקה, מוכיחה בעונה זו שהיא כבר אינה ילדה, ודמותה היא אחת המבטיחות בעונה זו.

המעודדת הראשית הולכת ליער ומחפשת את אדי מנהיג מועדון ההלפייר, שם היא נתקלת בשעון מפחיד ענקי שממנו יוצאים עכבישים. המעודדת המפוחדת היא הסממן הראשון למצב העדין של העיירה, ומנקודה זו הדברים מתחילים להסתבך. היא הגיעה ליער על מנת לקנות סמים מכיוון שהיא סובלת לפי מה שנדמה לה מהזיות, הזיות שמהר מאוד יתבררו כי הן לא רק בראשה.

אילבן מסתכנת בעת משבר עקב חרם בבית הספר

ההצקות והחרם על ג'יין, אילבן, אינן פוסקות. היא ברגע של לחץ מנסה להשתמש בכוחותיה האבודים כנגד המציקים, אך ללא הצלחה, דבר הגורם לה להראות בעיניהם כמוזרה אף יותר. המצב הזה, יחד עם הצידוקים שהיא מקבלת על יכולותיה להציל את העולם מד"ר ברנר, מגבירים אצל אילבן את הרצון להשיב חזרה את כוחותיה.

הכוח האפל של העונה שואב מן החיים בעיירה את סבלם ואת חייהם ובכך מגדיל ומחזק את כוחו ואת העולם ההפוך. העונה יפתחו שערי העולם ההפוך מספר פעמים בפני המתבגרים והם ינסו בכל כוחם לחסל את כוחות הרשע.

בסך הכל, דברים מוזרים עונה 4 די טובה, לפעמים אפילו די נהדרת. היא משתמשת בכל אגורה שחוקה בתקציב הענק הזה כדי ליצור כמה מהרגעים האורקוליים הטובים ביותר של הטלוויזיה, ורבים מהשחקנים מביאים את עצמם לרמות המשחק הגבוהות ביותר שלהם בפרקים האחרונים של החלק הראשון. זה גורם לסבל לפעמים של משבר זהות דמותית, אבל כשהסדרה חוזרת ליסודות האימה של נוער משנות ה-80, בין אם זה תיכון או מפלצת שלד רצחנית, זה לא פחות ממרהיב.

דברים מוזרים עונה 4 חלק 1, זמינה לצפייה בנטפליקס.